מקבץ קורסים בקרימינולוגיה לתלמידים מחוץ לחוג

מקבץ קורסים בקרימינולוגיה

מטרת מקבץ הקורסים היא לפתוח בפני תלמידי הבוגר באוניברסיטה העברית את הצוהר למדע הקרימינולוגיה ולתת טעימה לשאלות העוסקות בפשיעה, הבנת הגורמים לפשיעה ודרכי ההתמודדות עם פשיעה.

קורסי המקבץ יינתנו ע"י מומחים בעלי שם בתחומם. אין ספק שהשכלה קרימינולוגית תספק כלים אינטלקטואליים חשובים לתלמידים ותסייע להם גם במהלך דרכם המקצועית.

דרישות:

1. תלמידי בוגר משנה שנייה ומעלה

2. אישור פקולטת האם של התלמיד ללימוד מקבץ הקורסים

חטיבת הלימודים לבוגר תכלול:

שני קורסי מבוא בסיסים

שני קורסי חובה

שיעורי בחירה (3-4 שיעורים)

תכנית הלימודים - 16 נ"ז

תאוריות בסיסיות בקרימינולוגיה

מרצה: ד"ר נתנאל דגן

מס' קורס: 61203

נ"ז: 2

קורס זה עוסק בתיאוריות הליבה בקרימינולוגיה, אשר מנסות למעשה לענות על שאלות כגון "מדוע אדם נהיה עבריין"? "מדוע אדם חדל ממעשיו העברייניים"? מדוע בחברות מסויימות נראה יותר עבריינות מאשר באחרות?"

מבוא למערכת אכיפת החוק

מרצה: ד"ר גלי פרי

מס' קורס: 61103

נ"ז: 2

קורס זה נותן מבט על התגובות החברתיות לפשיעה ולעבריינים. במהלך הקורס נלמד על אכיפת החוק, בתי משפט ומערכת התקון. נדון בסוגיות עכשוויות ועיצוב מדיניות במערכת אכיפת החוק וננתח אותם בהקשר ההיסטורי, הסוציו-פוליטי והמשפטי. בנוסף לשלושת הארגונים המרכזיים במערכת אכיפת החוק (קרי, משטרה, בתי משפט ותקון), נלמד גם על נושאים מצטלבים וכן על נושאים השנויים במחלוקת הרלבנטיים למערכת אכיפת החוק. תמות אלה יתייחסו למתחים סביב ערכים מנוגדים: ביטחון הציבור מול זכויות הפרט, הוגנות מול יעילות, ועוד.

דפוסים ומגמות בפשיעה בישראל

מרצה: ד"ר דרור ולק

מס' קורס: 61205

נ"ז: 2

תופעת הפשיעה היא תופעה כלל אנושית אולם יש לה גילויים ייחודיים בחברות שונות, בתקופות היסטוריות שונות ואף בתנאים אקלימיים שונים. בקורס נסקור כמה תחומי פשיעה ונבחן באופן השוואתי את המאפיינים הייחודיים שלהם בישראל, תוך ברור הייחודיות של המקרה הישראלי ותרומתו להבנה של התופעה האוניברסלית. בקורס גם נכיר את מקורות המידע המשמשים להכרת תמונת הפשיעה בארץ ובעולם. בקורס ישולבו הרצאות של מומחים מהשטח.

טיפול ושיקום עוברי חוק

מרצה: ד"ר רונן זיו

מס' קורס: 61207

נ"ז: 2

הקורס סוקר את ההיסטוריה של הטיפול והשיקום במערכת הענישה ואת הידע המדעי העדכני הזמין לחוקרים ולאנשי שטח בתחום. בפירוט, הקורס מציג את הגישות הטיפוליות המאומצות על-ידי מטפלים בארגוני תקון (גישה פסיכודינמית, התנהגותית, למידה חברתית, קוגניטיבית, קוגניטיבית-התנהגותית, משפחתית). בנוסף, הקורס מציג את שיטות הערכה וסיווג עבריינים המקובלות, ואת מסגרות העבודה המכווינות את אנשי שטח בתכנון והטמעה של התערבות אפקטיבית. חלקו האחרון של הקורס סוקר את אפשרויות הטיפול הקיימות לאוכלוסיות מיוחדות של עבריינים (נשים, הפרעות נפשיות, תלות בחומרים ממכרים, עברייני מין, וקטינים).

קורסי בחירה- 8 נ"ז

הטיות בשיקול הדעת במערכת אכיפת החוק

מרצה: ד"ר רותם קדוש

מס' קורס: 61050

נ"ז: 2

המחוקק הסמיך את בעלי התפקידים במערכת אכיפת החוק (שוטרים, תובעים ושופטים) לחקור, להאשים, להרשיע ולגזור עונש בהסתמך על ההנחה כי הם בעלי יכולת להכריע באופן אובייקטיבי ורציונאלי. בקורס נלמד על מחקרים מתחום הפסיכולוגיה אשר מצביעים על פערים שיטתיים בין מודל הפעולה הרציונלית לבין ההתנהגות האנושית הממשית. היכולת הקוגניטיבית העומדת לרשותנו כבני אנוש מוגבלת בהיקפה. כדי למצות אותה, אנו מפעילים קיצורי דרך מחשבתיים ומשתמשים בכללי אצבע (יוריסטיקות). נתמקד במחקרים של כהנמן וטרבסקי, בהם נמצא כי בשל שימוש ביוריסטיקות בעת ביצוע היסקים בתנאי אי וודאות, מתגלות סטיות שיטתיות מהתנהגות רציונלית. הגישה ההתנהגותית מבקשת ליישם את הממצאים הפסיכולוגיים הללו בזירת אכיפת החוק. תיאוריה זו מטילה ספק בהנחה כי בני אדם מקבלים החלטות באופן רציונאלי. לפי תיאוריה זו ישנם כשלים ביכולת ההסקה של בעלי תפקידים במערכת אכיפת החוק, אשר נובעים ממגבלות המח האנושי. בנוסף, נטען כי בעלי תפקידים במערכת אכיפת החוק אינם אובייקטיביים ולעולם יהיו מושפעים מהחברה בה הם חיים. בקורס נלמד כיצד קבלת החלטות במערכת אכיפת החוק נעשית לעיתים קרובות תחת הגבלות זמן וללא מידע מספיק. בשל כך, הן נתונות להשפעה של דעות קדומות וסטראוטיפיים, המשויכים לקטגוריות חברתיות שונות כגון: מגדר, גזע, מוצא וכו'.

פשיעה ושימוש לטובה / רעה בסמים

מרצה: ד"ר שבתאי לויט

מס' קורס: 61106

נ"ז: 2

הקורס עוסק בהכרות עם תופעת השימוש בסמים לטובה ולרעה. הקורס ישלב בין אקדמיה ושדה ויינתן מנקודת מבט אינטגרטיבית וביקורתית המפגישה בין הניסיון הקליני הרב של נותן הקורס, לבין המחקר בתחום, עם פרספקטיבה היסטורית. נקודות המבט הביקורתיות יתייחסו למחלוקות של מורה הקורס עם המערכת שהתפתחה בארץ בשנות התשעים ופועלת עד היום. נקודות מחלוקת אלו הן ביחס לנושאים הבאים: הדמוניזציה המיותרת שנעשית לסמים, ואף על פי כן, שכיחות השימוש גדלה. האסטרטגיה שיש לנקוט בתחום מדיניות הטיפול (אסכולת השיקום המלא מול אסכולת שיקום הנזק) והשפעתה על סמים ופשיעה מי צריך להיות כלול ביחידת ההתערבות? (המכור עצמו או קב' הסובלים מהתמכרותו), מה תפקיד המטפל בתחום זה (טיפול או פיקוח חברתי)? אורך/משך הטיפול? (זמן מוגדר מראש או ככול שיידרש).

אי שוויון במערכת אכיפת החוק (אנגלית)

מרצה: ד"ר ג'וש גצקו

מס' קורס: 61108

נ"ז: 2

קורס באנגלית

קורס זה יספק סקירה כללית של אי-שוויון במערכת אכיפת החוק .הקורס נועד להדריך את ה סטודנטים באמצעות סקירה ביקורתית של מחקר אמפירי ותאוריות על חוסר שוויון בכל שלב של מערכת המשפט הפלילית: החל מיצירת החוקים שלהפליל בין הניזק שנגרם על ידי קבוצות חברתיות נשלטו, ועובר לאי-שוויון במעצרים והאכיפה של חוקים, מקרה עיבוד והרשעות, גזר דין, מאסר ונסיבות שלאחר כלא.

פשיעה ומקום

מרצה: מאור שי ושי עמרם

מס' קורס: 61110

נ"ז: 2

מחקרי "פשיעה ומקום" הינם מחקרים חשובים בעולם הקרימינולוגי. בקורס נסקור תאוריות מרכזיות ונבחן בעזרתן פשיעה בארץ ובעולם. כמו כן, נעריך את חשיבות מחקרים אלו במניעה ואכיפת פשיעה.

התעללות והזנחת קטינים

מרצה: שוש תורג'מן

מס' קורס: 61113

נ"ז: 2

המחקר בתחום ההתעללות בילדים התפתח לאורך השנים וידע שינויים מרחיקי לכת. ההבנה כי ילדים בסיכון אינם מיעוט וכי מדובר בתופעה רחבה יותר משהיה מקובל לחשוב בעבר, הובילה לפיתוח כלים לאבחון וטיפול, כמו גם לשינוי חקיקתי נרחב. ייחודו של הקורס הנוכחי הוא בראייה המשלבת פרספקטיבה קרימינולוגית, משפטית וטיפולית.
הקורס הנוכחי יתמקד בהיכרות עם התופעה של ילדים נפגעי התעללות והזנחה.

הקרימינולוגיה של שיטור פשיעה וטרור מבוסס ראיות

מרצה: פרופ' סיימון פרי

מס' קורס: 61120

נ"ז: 2

פשעי מין- מאפיינים יחודיים

מרצה: ד"ר עירית נגבי

מס' קורס: 61211

נ"ז: 2

הקורס יעסוק בפשעי מין – אונס, מעשה סדום, מעשים מגונים, גילוי עריות, הטרדה מינית ועבירות מין באינטרנט – ובהגדרות שהחוק הישראלי מעניק להם, תוך דגש על המאפיינים הייחודיים לפשעים אלה.

בין טרור לפשיעה

מרצה: ד"ר שגית יהושע

מס' קורס: 61212

נ"ז: 2

הקורס יעסוק בהגדרת הטרור, וכיצד פעילות טרוריסטית מתקשרת לעולם הפשיעה, ומכאן, מהי תגובתה של מערכת אכיפת החוק לפעילות שכזו. כמו כן נבחן כיצד ניתן לאפיין את ארגוני הטרור והחברים בהם וכן את פעולות הטרור עצמן מתוך הבנת הפסיכולוגיה, הרקע, המניעים והאידיאולוגיה הקשורים בכך. בקורס זה אף נבחן מהו הקשר בפועל בין פשיעה לטרור וכיצד הוא בא לידי ביטוי בעולם בכלל ובישראל בפרט, האם לטרוריסטים מאפיינים משותפים עם עבריינים "רגילים", האם הם מבצעים עבירות רגילות באופן כללי או למטרות הטרור בלבד.

פשעי צווארון לבן

מרצה: ד"ר אורי ברוק

מס' קורס: 61213

נ"ז: 2

הקורס יעסוק בעבירות הצווארון הלבן והדרכים המוצעות בספרות להתמודד עמן.

סטייה חברתית, עבריינות תנועה ותאונות דרכים

מרצה: פרופ' רוני פקטור

מס' קורס: 61304

נ"ז שיעור: 4

נ"ז עבודה סמינריונית: 4

מטרת הסמינר היא לבחון את הסיבות לעבריינות התנועה ואת הקשר בין עבריינות תנועה לבין תאונות דרכים הנחשבות לאחד מעשרת גורמי המוות הבולטים בעולם. במהלך הסמינר נסקור באופן כללי את המאפיינים המרכזיים של תאונות דרכים בארץ ובעולם ונבחן את הגורמים השונים להתרחשותן ברמה הקרימינולוגית, הסוציולוגית, הפסיכולוגית והסביבתית. כמו כן, נדון באופן ביקורתי בשיטות שונות לצמצום עבריינות התנועה ותאונות הדרכים.

קבלת החלטות ופשיעה

מרצה: ד"ר עידו יואב

מס' קורס: 61307

נ"ז: 2

קורס זה בוחן באופן ביקורתי את הספרות הקרימינולוגית הענפה שהתפתחה ביחס לקבלת החלטות של מבצעי עבירות. הקורס מתייחס לשלושה שלבים מובחנים "בקריירה של פושעים". ראשית, בהחלטה להתחיל לפשוע. שנית, בהחלטות לבצע ולהתמקצע בביצוע פשעים כאלה או אחרים, במסגרת קריירת-הפשע בכלל, ובמסגרת מצבים קונקרטיים - "הזדמנויות", בפרט. לבסוף, נדון בתיאוריות חדשות שמתייחסות להחלטה של פושעים לחדול, ולתהליך החברתי במסגרתו פורשים יחדים מחיי הפשע. בנוסף, נתייחס בהרחבה בכל שלב ושלב, להשפעה שיש לענישה והרתעה על החלטות אלו.
נלמד, כי אסכולות קרימינולוגיות מסורתיות הדגישו כי ההחלטה לפשוע נתונה בידי יחידים באשר הם. לעומת זאת, תיאוריות קרימינולוגיות "סביבתיות" מאוחרות יותר - גורסות כי דווקא תנאי החיים והסביבה של פושעים - למשל, הזדמנויות, חברותא, או סגנון חיים - הם הגורמים שבסיכומו של דבר ממסללים יחידים לפשע, ו"מחליטים" עבורם.
נחתום את הקורס בהצגה של גישה מיקרו-התנהגותית חדשנית שמאתרת תסריטים-התנהגותיים באמצעות ניתוח קטעי וידיאו של אלימות. מניתוחים מצביים אלו עולה, כי דווקא רגשות, ודינמיקה גופנית ולא תהליכים קוגניטיביים - הם הגורמים שיקבעו למעשה, אילו מבין אינספור סיטואציות יומיומיות של קונפליקט חברתי, "יתלקחו" ויהפכו לסיטואציות של אלימות קשה.

קרימינולוגיה וגלובליזציה

מרצה: ד"ר לימור יהודה

מס' קורס: 61308

נ"ז: 2

הקורס יעסוק בתופעות פשיעה בראי הגלובליזציה, בדגש על מיפוי נתיבי ומאפייני פשיעה במרחבים וירטואליים וגיאוגרפיים, לצד דגש על מאפיינים ברמת המאקרו והמיקרו של הפעילות העבריינית וקורבנותיה. סקירת הידע המחקרי העוסק במאפייני עבריינים וקורבנות בתחומי פשיעה בולטים ברמה העולמית כגון: פשיעה כלכלית, ,סחר בבני אדם כולל סחר באיברים, עבדות ותעשיית המין – בקרב ילדים ונשים, סחר בסמים וסחר באמצעי לחימה, תיעשה תוך עיון בתיאוריות קרימינולוגיות מובילות, העוסקות בתהליכים ומאפיינים חברתיים, אקולוגיים ובמשתנים סוציו-פסיכולוגים על מנת לבחון את תקפותם, כוחם והתאמתם כגוף ידע רלוונטי לניתוח תופעות פשיעה אלו. בנוסף, ייבחן האתגר העומד בפני מערכות האכיפה והטיפול בעולם מבחינת פעילות משותפת ונפרדת, המתבצעת לשם התמודדות עם תופעות פשיעה חוצות יבשות ועם תוצאותיהן ברמת החברה וברמת הפרט.

גזע, קרימינולוגיה וענישה (אנגלית)

מרצה: פרופ' נאדירה שלהוב קיבורקיאן

מס' קורס: 61309

נ"ז: 2

קורס באנגלית

הדיון בגזע, הגזעה, קרימינולגיה, וענישה הינו נושא חשוב, העולה בדיון הציבורי והפוליטי המקומי והעולמי. דיונים קרימינולוגים המנתחים מי הוא פושע, מה זה גזענות וגזע, וכיצד מערכת אכיפת החוק מתערבת ומתמודדת עם סוגיות של אלימות גזענית, הביאו לויכוחים אפסטימולוגיים, תאורתיים, ומתודולוגיים חשובים מאוד. הקורס טוען כי גזענות משפיעה וממסגרת פשיעה, ענישה וקורבנות.
. הקורס ידון בהיסטוריה של גזענות קרימינאלית, ויעלה את ההתפתחות את הפוליטיקה של לימודי ענישה וגזענות. הקורס ישתף את הסטודנטיות/ים בספרות הדנה בגזענות כסוגייה פוליטית וכסוגיות בפרקטיקה ביקורתית בקרימינולוגיה וויקטימולוגוה. השיעורים יתמקדו בנושאים הבאים: פוליטיקה, פשיעה, קורבנות, וגזענות: מבט בינלאומי; קולוניאליזם, ענישה, ודיכוי; מגדר, גזענות ואתגרי מערכת אכיפת החוק; קרימינולוגיה וכלכלה-פוליטית; גזענות, פשיעה, עקירה, הגירה, וגבולות,;זכויות וחוק, ועוד.

*תלמידי משפטים אשר לוקחים את מקבץ הקורסים הנ"ל יידרשו ללמוד רק 4 נ"ז של אבני פינה מהתחום הניסויי. תלמידי שאר החוגים- בהתאם להנחיות פקולטת האם.

את פירוט הקורסים ניתן לראות באתר השנתון האוניברסיטאי.